פסק-דין בתיק עב"ל 39707-03-12

השופטת לאה גליקסמן :

1.         ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת מיכל אריסון - חילו ונציגת הציבור גב' שרה דורון; בל 16892-03-09), אשר דחה את תביעתו של המערער להכיר בליקוי השמיעה וטנטון כפגיעות בעבודה.

2.         במהלך הדיון בערעור, הודיע המוסד לביטוח לאומי כי הוא מסכים להכיר בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, ולהכרעתנו נותרה השאלה האם יש להכיר בטנטון כפגיעה בעבודה.

3.         בהסכמת הצדדים, פסק הדין ניתן על יסוד טיעוני הצדדים בכתב וכלל החומר שבתיק.

ההליך בבית הדין האזורי :  

4.         בהסכמת הצדדים, מינה בית הדין האזורי את ד"ר ברקו לשמש כמומחה יועץ רפואי על מנת שיחווה את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין עבודת התובע לבין ליקוי השמיעה והטנטון. 

התשתית העובדתית:

5.         המערער הוא יליד 20.5.1944.

6.         המערער עבד משנת 1985 במשך 25 שנים בעיבוד שבבי, ובמסגרת עבודה זו נחשף לרעש מזיק.

7.         המערער עובד בקיבוץ רגבה בתפקיד כירסום, חריטה והרכבות, ובמסגרת עבודתו זו הוא נחשף לרעש מזיק.

8.         קודם לעבודתו בקיבוץ רגבה, עבד התובע במפעל דימר בכרסום.

חוות דעת המומחה הרפואי מיום 3.4.2011:

9.         בחוות דעתו סקר ד"ר ברקו את תיקו הרפואי של המערער ואת תוצאות בדיקות השמיעה שהיו לפניו, וסיכם את עניינו של המערער כך:

מדובר בגבר בן 67, למיטב הבנתי, עפ"י החלטת בית הדין התובע עובד בעיבוד שבבי בקיבוץ רגבה מאז שנת 1985, כשקודם לכן עבד בכרסום במפעל דימר, כנראה כ- 11 שנים, כיון שדיווח שחשוף לרעש 36 שנים.

כבר בתאריך 15.12.87 התגלה שסובל מליקוי שמיעה עצבי ב- 2 האוזניים, סוגסטיבי לליקוי שמיעה שמחשיפה לרעש. ליקוי שמיעה כה חמור לא יתכן שהתפתח משנת 1985 אלא מחשיפה קודמת, ממושכת.

 בתאריך 23.9.07 מתלונן  על ליקוי שמיעה וטינטון .

בדיקות השמיעה מתאריכים 15.10.07 ו- 4.3.08 מראות אף הן ליקוי שמיעה עצבי ב- 2 האוזניים, כשלעומת הבדיקה הראשונה "השקעים" נעלמו עקב החמרת השמיעה בתדירויות אלה.

10.     בתשובה לשאלות בית הדין השיב המומחה הרפואי: